מאמר 6 מתוך שש: ציר בתולה דגים. העלמה והדג

נכתב עבור אדם עולם, בעריכת סימונה חנוך


ציר דגים-בתולה מפגיש את מעמקי תת המודע, עולם החלום, עם הפעלתנות הנדיבה של היומיום

ציר דגים-בתולה, המחזיק את מרחב הזמן, החלום, העבודה וההתמסרות.

בתולה היא הציר האופקי, המאוזן. היא מחזיקה ימין ושמאל שמעניקים לה טוב ורע, הגיון וחוסר הגיון, מוסר כפיים וחוק. הדגים הוא הציר האנכי, המעמיק והמתפרץ. תוקע את קלשונו למעמקים ודג לנו משאלות של תפיסה ובריחה, כאוס ומוזיקה, זרימה וציפה, אובדן ומציאות.

שניהם יחד מחזיקים ציר אורך וציר רוחב - יוצרים את העתיד. העתיד המתקיים בשורות האלו, העתיד המתקיים בתודעתנו כתקווה וכאמונה.

כך, בהגיענו לציר האחרון של הזודיאק, נולדת לנו פרספקטיבה. נקודת מגוז המכילה את הזמן הלינארי מול עולם החלום הדינאמי.


שמיכת היומיום של הבתולה

סימן מזל בתולה הוא נערה המחזיקה שיבולת-חיטה בידה. כלומר, היא מקושרת לפעולה ולתוצאה שתחילתה במחשבה, וכבר מתורגמת למעשה בעתיד לבוא. היא מטפחת את החיטה, טוחנת ויוצרת ממנה קמח. תהליך יסודי ומסור שהוא מהות הבתולה. אין זו בתולה במובן הפטריארכלי של המילה, נערה "טהורה" שלא ניתנה לאיש. אנו מדברים כאן על ה- maiden, המשרתת בחצר המלוכה של הזודיאק, וקשורה לספירת השירות שעליו אין מקבלים תגמול מיידי של מחיאות כפיים (כמו האריה הקודם לה). בעולמנו אנו אלו הן אחיות סיעודיות, מטפלים, מנקי-רחובות, מנקי בתי-החולים וגם מנקה חדר-המדרגות שלך...

מהות הבתולה היא שמיכת היומיום ששומרת עלינו, מתווה את גבולות הזמן, את גבולות הצורה. הזמן הליניארי שזוכר מתי לאסוף, מתי לקחת, כמה להביא... בזמנים כאלו של קורונה, בהם נשמטה מאיתנו צורת הזמן הרגילה, אנו מגלים את האיכות הזו ביתר-שאת: מנקים את הבית, מסדרים את החצר, זורקים את המיותר, פוגשים את העבר שלנו פנים מול פנים, יורדים לפרטי-פרטים של הווייתנו, מוסרים, מתקשרים, שולחים, מחפשים איך להעביר מידע, עד שנוגעים בליבת החמלה והענווה: "זה מה יש" - מה שיש לי בין שתי ידיי. איכות הבתולה לעיתים קרובות עומדת בפני תחושת בדידותה העמוקה . רק היא, כנמלה חרוצה סוחבת את העולם על כתפיה אל המלכה הבלתי נראית.

האומנם הכול על כתפייך, נמלה? הבתולה קוראת לנו להיות מודעים אל מקור אמונה גדול יותר מאיתנו, הכוח שבאמת מניע אותנו במחשכים, מתחת לסף התודעה הרגילה, החולית.

המרחב האלמנטרי של המים

התפיסה ההגיונית שלפיה דבר אחד תמיד מוביל לדבר השני, נאלצת כעת להביט פנימה ומתחת: אל מתחת לפני האוקיינוס, שם האמת נעה בצורותיה השונות. זו הזדמנות נפלאה להאמין במה שלעיתים אינו ניראה ואינו נשמע הגיוני, אלא כמעט כפנטזיה. ההיגיון אומר לי שאני לבד. אבל מה האמת?

ניקח שאיפה עמוקה וננסה להסתכל על יום האתמול. על הרגע שבו סיימת לסדר את הבית, לשטוף כמה כלים, כיבית את האור האחרון ונכנסת למיטה. נשיפה... אל עולם השינה והחלום המזין אותנו ומשיב לנו כוחות שאיתם נוכל לקום מחר ולעבוד.

חישבו על החלום כעל אותו מרחב הקיים באגדות כאשר מופיע אלמנט מים: באר, ים, אוניה, וכאשר מתוך הבאר נזרק כדור-זהב... זהו התת-מודע, הנסתר מן העין. דג הזהב שנמשה מהים ויגשים לנו כל משאלה. מקור מים המניב את היצירה מן האין, מן האוב, מן העבר השני של המציאות. לדברים שבנויים על אלמנט המים אין אחיזה ממשית באדמה משום שעליהם לעזור לנו להתעלות מעל היומיום האדמתי.

כאשר חוּלק העולם בין האלים, קיבל נפטון, שליט מזל דגים, את הים העצום והבלתי צפוי, את השליטה על תנועות המים הזורמים או נסוגים, על שיטפונות הרסניים, סערות וגלים, ועל מעיינות מעניקי חיים. הן בשירה והן בפולחן הוא נפטון הוא הכוח היצרי, הנשפך אל האדמה, מקבל צורה בהגיעו אליה ומסתיים שוב כמעין קסם מטשטש במרחב האלמנטרי של המים ואופיו התנודתי כעוצמת הכוחות הגיאולוגיים. . הוא קשור לאומנויות מעצם היותו עין-הסערה.




קונפליקט המעמקים

סימן מזל דגים הוא שני דגים השטים כל אחד לכיוון אחר. זוהי תמונה שמכילה בתוכה את קונפליקט המעמקים: יצירה בתוך העומקים כדג יחיד או הליכה בזרם עם כולם. האם עלינו להגיב למציאות או ליצור פעולה עצמאית? האם עליי להיוולד מחדש אל החוף או להישאר ברחם האוקיינוס? מדוע בעצם להיוולד על האדמה? למה ליצור צורות אם אפשר להישאר בהתמסרות לתנועה לנצח?

על הדגים לפתח גישה פרקטית דרכה הם יוכלו לדוג את עצמם מהאוקיינוס, להתבונן ולשאול את עצמם: מאין נובעות הפעולות שלהם, מדוע הם בוחרים ללכת בדרך כזו או אחרת, האם הם בוחרים לטבוע בעוצמות הים או לצוף. רק כך הם יוכלו לראות את עצם היותם חלק מן השלם, ולקבל את מנת לחמם מהבתולה שמולם.


הצירים האלו מתמזגים עכשיו, העבודה והחלום הפכו לאחד. אנו נדרשים לחבר בין העוגנים הפנימיים: תודעת החלום שלנו, בה אנו מזינים את עצמנו מתוך הקוסמוס - לבין העוגנים החיצוניים: עבודה, טיפוח הבית, הילדים, המשימות השוטפות.

כך מתגלה שלמות הרגע הזה: אנחנו באים מהמצולה עם הקלשון, עם זיכרון מעמקי הים והיצורים החיים בחשיכה ומתחברים אל הבוקר האוסף, המסדר, ואל הפרטים הקטנים המתקיימים סביבנו בהגיון מופתי.

ציר דגים-בתולה מזמין אותנו כל יום לעשות בחירה מחודשת מתוך האינסופי אל הסופי. לשאול מאין באתי ולאן אלך.


Recent Posts
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square