טלה / הצתה: אהיה אשר אהיה
השולחן הוא עגול וסביבו 12 כיסאות. גלגל המזלות מתבונן בארוחה והארוחה היא אנחנו, ממתינים להינגס, להיחתך, להיבלע, להיכנס...
אני נוגעת כאן בקצוות השמש בכדי לכתוב על משמעות כניסת השמש לכיסא מספר אחד: טלה. השמש, מחלקת אותנו ל12 נקודות מבט, ל4 עונות וכאשר היא נכנסת למזל טלה, השמש מציתה את עצמה אל הכיסא הראשון, נוגחת את קרנייה, כמו האביב: מבקיע, פורץ את האדמה, המפה מיד משתנה לצבע האדום, מוקפת עצי אלון תמירים ומסביבה רובצים טלאים חדשים רעננים עם פרווה נקייה ללא רבב... והעיניים עירות, חיות מתמיד.
״...גלגל המזלות גורם לי תדהמה,
לפני שנתים, אני זוכרת,
היתה סופה איומה,
חשבתי שלא אחיה עד סוף החורף.... ״
-דליה רביקוביץ
כולנו משתפים פעולה איתו, עם פרוץ השמש בטלה, נולדים מחדש גם כן, בין אם נולדנו במזל טלה ובין אם לא. לכולנו יש במפת-הלידה את אלמנט ההתחלה, בית 1, מזל טלה.
"החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה"
ראש חודש ניסן, במסורת היהודית כמו האסטרולוגית:
מסמל את הרצון להתחלה. הרצון להתחלה, אותו הרגע שקורה אחרי ההבנה שמעוררת אותנו ומחזירה שוב למסלול הנורמלי, הצורך להתחיל, ההצתה של הגפרור: אמיצה, עצמאית, מקורית אך לעיתים גם חסרת-סבלנות, חסרת-נסיון... ההתחלה, מלאת ההתלהבות מבקשת גם להיות סקרנית מתעניינת ולעיתים שוכחת להסכים לחכות רגע לפני ההצתה בשדה המזהיב ולהתבונן: מה דרוש?
זמן פסח, זמן הסדר: מבקש מאיתנו להבין מה למסור ומה לשמור, מה למחזר ומה להחזיר לאחר. מה רצוי ומה מצוי ? כל האנרגיות מתכנסות פנימה, אל העצמי בצורה, הכי אגואיסטית ובריאה.
אז מה שלומך? שאלה אותי דוקטור שמש, אחרי שפלירטטה ברוך עם ילדי הקט. סיפרתי לה שהבנתי, הבנתי שבגלל העירנות אני לא מצליחה להתמסר ולתת עצמי לשינויים המתבקשים. היא שתקה וכיווצה שפתייה.
זה כבר חצי פיתרון, לא? אם הבנתי את הבעיה?!
הייתי בחולצה לבנה חגיגית, כמוה, רק ש-לה היה בד פשתן לבן ואצלי כבר היו מעט כתמים. אז זה פיתרון נכון? מכריזה על הריפוי העולמי שמתרחש בי כרגע לאור ההבנה ביום אביב נפלא זה.
שמש בטלה מזמינה אותנו להצמיח קרניים לבקשות הכי קטנות שלנו, התינוקיות, לדובב את הכואב המיילל, לשאול אותו מדוע הוא נוגח את הראש בקיר, אם יש משהו שאפשר לתמוך, אם יש אפשרות לעזור לו: לעזור לו להמשיך את הרצון להתחיל, להוציא אותנו לחופשי מהשיפוטיות ולתת לעצמנו את הרשות להתמקד במהות הדברים
אהיה אשר אהיה (exodus, 3:14)
אהיה אשר אהיה, ואילו היא, דוקטור שמש, כיווצה שפתייה ואמרה: את יודעת מה הבעיה שלך? שאם היית באמת עירנית, אז היית יכולה באמת לנוח ולהתמסר. שתקתי ולא אמרתי כלום. זו הייתה אמת כל כך פשוטה שאחזתי בקרנות המזבח, אותן קרניים של הטלה הפורץ באביב ומה הן מבקשות מהאדם? לנגוח בקיר? הן קוראות אותנו להיות ולהיראות במיוחד ברגעים האלו- שיצאנו בהכרזה חגיגית ועלינו להתגבר על האגו ולהיות חשופים מול חוסר הנסיון שלנו - באהבה - ולראות את ההתחלה בצורה סקרנית ורעננה : אהיה אשר אהיה- להאמין בגאולת עצמנו מעצמנו כדי להיות אשר נהיה ממקום של רעננות וחיות, כמיזרקה של פרחים אחרי סוף החורף, לצאת אל העולם בעור חדש בכוונה מחודשת נהיה אשר נהיה, ולתפוס את ההתחלה כמושג בתוך האינסוף ואז נוכל באמת לנוח, להיות בעיניים פקוחות.
