top of page

מאמר 3 מתוך 6 : ציר שור עקרב

עולם האסטרולוגיה אינו מדבר על טוב ורע, אך הוא כן מדבר דרך צירים משלימים: קיץ-חורף, סתיו-אביב, מזרח-מערב, צפון-דרום וכו׳... כל תנועה משלימה את התנועה שמולה, כל תנועה משתלמת כאשר ניפגשת עם התנועה הנגדית. אפשר לומר שהאמירה אדם-עולם, מתקיימת כאשר לא רק העולם בא אליי אלא גם כשאני יוצאת אל העולם.

ששת המאמרים הבאים יהיו סידרה אודות כל 12 המזלות : פתחנו בטלה ומאזניים בגיליון דרום בו ציינו את מיקום האני מול האחר ונמשיך לציר של שור ועקרב.


חֲפֹר וְהַעֲלה אֶת אוֹצרך

מַתּנוֹתֶיה וכֹחוֹתֶיהָ

של יֵשוּתך הָרוּחִית –

וְהַרְבּה אוֹתוֹ ! –

זוֹהִי הנְּקֻדָּה הַחֲשוּבָה בּיוֹתֵר

בַּהֲוָיָתְךָ,

שתַאֲרִיך יָמִים יוֹתר מכּל הַזָהָב וְהכּסף הארְצִיִים!


(מרה פרידריך סער ודממה. תירגום יפתח בן אהרון הוצאת ניצת השחר. )


לאלו מאיתנו שרוצים להעמיק את הידע שלהם באסטרולוגיה, אני ממליצה להתחיל במיתולוגיות היווניות שתמיד מגלמות בתוכן את סודות הפלנטות. ניפתח במיתולוגיה שהומרוס הקדיש לה את שירו הראשון: ״קודם אשיר על דמטר יפת הקווצות הנישגבת ועל ביתה דקיקת-הקרסול שאותה חטף האדס...״

האדס, אל השאול במיתולוגיה היוונית שלט בממלכת המתים ובה מדורים שונים כשהאחרון ביניהם שייך לכרונוס (שבתאי), אביו שטרף את כל בניו ובכך גם הביא למותו שלו. היחיד שניצל היה זאוס שניצח אותו בקרב הטיטנים ובכך זאוס, פוסידון והאדס לקחו מנדטים שונים כאשר זאוס לקח את השמיים והשליטה, פוסידון את הים והאוקיינוס והאדס את ממלכת השאול.

פרספונה, ביתה של דמטר אלת הפריון, הלכה עם חברותיה לקטוף פרחים באחו ובאמצעות פעולת ליקוט הזר, האדמה נפערה והאדס יצאה ממנה במרכבה. בדידותו של האדס וידיעתו על הנערה היפה פרספונה, גרמו לו לבקש מזאוס שיתן לו את פרספונה ככלה ותאיר את זמנו בתחתית האדמה. החטיפה מביאה את דמטר לחפש את ביתה שניתנה להאדס ככלה על ידי זאוס. בזכות הליוס, שרואה הכל נודע לה על הימצאות ביתה בשאול. רק כאשר דמטר ייבשה וגרמה לתקופת רעב בכל העולם ניתנה לה מחדש פרספונה (המוות חיוני כדי שיהיו עוד חיים). פרספונה הובאה לאימה, אך בעקבות אכילת מזון בעולם השאול, נידונה פרספונה לחיי נצח בשאול והותר לה לעלות באביב מחדש לדמטר, אימה ולחזור בסתיו.

ניקרא שוב את הפיסקה השיטחית הזו שמספרת את הסיפור וניקרא לפרספונה: מזל שור (אביב) הנשלט על ידי פלנטת וונוס ולהאדס: מזל עקרב (סתיו) הנישלט על ידי פלוטו ונבין את יחסי הגומלין בין הציר של בית שתיים ובית שמונה, בין אביב לסתיו, בין האדמה למים, בין האור והחושך, בין המודע והתת-מודע.

האם כל מי שמזל עקרב נידון לחיי שאול? האם כל מי שנולד במזל שור נחטף על ידי החושך? מה רוצים לומר לנו הכוכבים דרך סיפורי האלים?

פרספונה ביתה של דמטר, אלת הפיריון, קשורה לאדמה. גם מזל שור הוא אלמנט האדמה הראשון ובכך קשור ליופייה של אימא אדמה: הפריחה, הזרעים, שדות מוריקים... אנו עומדים מול אלו ופורסים ידינו בפליאה.

קישרו של שור לאדמה הוא בחיפוש אחר דברים בעלי ערך הנשמרים לאורך זמן. פרספונה היא אומנותית, אוהבת מוזיקה ועיצוב, קצת עצלנית כי מאד קשורה להרמוניה וכל תזוזה תגרום לאי-סדר...

זהו מזל אשר מזהה את מקורות האנרגיה סביבו ויודע להפיק מהם את המיטב לכן איכותו קשורה למנהיגות ועצמאות שגם זקוקה להידהוד מהסביבה על ידי תשומת לב. זוהי פעולה בסיסית של אדם על פני האדמה שרוצה לשרוד. צילו של עניין הוא כי פעולה מתוך הישרדות מביאה אותנו להיצמד למה שגילינו כי אמין גם כאשר הדבר יוצר מוגבלות מסויימת. השור יכול להיצמד לכל מה שאמין, וניראה לעין גם אם הדבר מצמצם ואינו מביא תועלת בעומק. ומה הוא המנער אותנו כאשר ישנו ביטחון אשלייתי כי הכל בסדר? העקרב! העקרב הוא האירוע מבחוץ שלפתע בולם אותנו ממעשינו. הכרכרה שבאה לחטוף את פרספונה. מה מסמלת הכרכרה? העקרב, החי במי התהום הוא אהבת האדם להתמיר באומץ ודרך התנגדות כל גורם חיצוני שמפריע לזרימה של מי התהום לאוקיינוס הרגש. חי בחשיכה הוא מחפש את התנועה שתביא לשינוי שיאיר את החשיכה הזו. נוצרים חיישנים כדי לזהות מחסומים שונים לכן מזל עקרב קשור לכל המקצועות הפסיכולוגיים. העקרב מודד את רכושו על ידי כוחו הפנימי ויש לו צורך להתעצם ולהתחזק כדי לשלוט ברגשותיו הסמויים ביותר. בעל סוד הוא האדס, שכן רצונו לשאת את פרספונה נשמר במיסתרין ולא נאמר לאימה. לכן הוא מחפש אחר הדרך שלו למשמעות שוב ושוב. מתעמק, חוקר, סורק, מתאמץ לאין שיעור. ישנו צורך לגדול ולהעצים את עומק הקשר לחיים. צידם החשוך של איכויות אלו הם להכניס רעל שלא לצורך: ליצור מניפולציות ריגשיות, להשתמש בכוחניות אינטלקטואלית כדי להשיג דבר מה... על העקרב לשמור על ענווה ומרכז מסור כדי להמיס את מאבקי הכוח שבתוכו ולקבל את האירככיה המסדירה את החשיכה...


הרבה פעמים אנו מתוודעים לחוסר ההודייה על חיינו כאשר אנו ניתקלים במחלה או מוות ובכך נוצרת תנועה חדשה. האדס מטיל על פרספונה חיי נצח בשאול כדי להביא אור לתוך החשיכה. כדי שהריפוי יתאפשר ונוכל לגעת בליבת הפרח, לגעת בנצח. העקרב שמול השור מבקש ממנו להתעמת עם מגבלותיו האדמתיים, עם מערכת אמונות ומקורות שפג תוקפם וכל מה שהאדם ניכס לעצמו כשלו : מזהות ועד רכוש. גם פרספונה, אם תיאסוף את כל הפרחים היפים לידה בארץ לעולם-לא האם תזכה באושר לעד? האם כך תיגע במהותה? כאשר השור מאפשר לעצמו להתעמת עם מגבלותיו אז מתגלה אורו האמיתי. התהליך הוא להתעמת עם המקורות הללו כדי להביא למטמורפוזה שלמה ובכך לאמץ ערכים חדשים אך אלו חייבים להיות מגובים בכל הגופים שלנו: להוביל אותנו לפעול עמוק יותר, שנביא להשלמה בפער שנוצר בין הרגל לאידיאל. השור הוא מזל חושני, גופני, הוא רוצה למזג את החומר עם הרגש והגוף. ההתמרה של תאווה לתשוקה, הרצון לפעול בתנועה בין החושך והאור ולהיות בה נוכחים בתשוקה להתפתח וכך להאיר את עולם המתים לחיים.


Recent Posts
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
bottom of page