מאמר 5 מתוך 6 : ציר אריה - דלי ״על כנפי נשרים״

עריכה: סימונה חנוך

הצירים של גלגל המזלות עוסקים תמיד באדם, בנקודות המבט השונות המרכיבות שלמות אנושית.

אלו ניגודים משלימים שעצם הלמידה והכרה בהם הופכת אותנו לטובים יותר עבור עצמנו ועבור סביבתנו.

זהו מאמר חמישי מתוך שישה פרקים אודות הזודיאק וכעת אנו באחד הצירים המרתקים והיותר וקשור לתקופתנו הנוכחית בלמידתנו אודות האינדבידואל בקולקטיב, והקולקטיב המתבטא במהותו בחיבור אל האחד.

בטרם נתקדם, נחזור אל הציר הקודם והוא גדי-סרטן. הצבנו את הירח מול שבתאי, הקרוב ביותר מול הרחוק ביותר ביחס אל כדור הארץ. הבחנו כי מתוך פנימיות צומחת חיצוניות, מתוך העבר משתקף העתיד. כעת, אנו בציר ההווה בו מתממש ברגע הזה היצירה של חיינו. והיצירה תמיד נפגשת עם אוויר ואש בכדי ליצור את הקסם שבמפגש עם חומר ורוח, אדם וקהילה. האריה: מלך החיות והדלי: מלך האדם. מפגש בין החושים לחשיבה, בין לב להנהגה ושילוב שלהם מוביל להנהגת-לב המתעלה על כל הגיון וקשורה לכוח האדם ולכן לאהבה. מתוך נקודה זו עלינו לשאול את עצמנו : האם מעשינו בציר היצירה או ההרס?

כיצד מתקיימת היצירה בראשיתה? האדם מתעצם בתוך עצמו, מאציל עליו סמכות לפעולה. האנוכיות בבריאתה. רודולף שטיינר כותב במטמורפוזות של חיי הנפש מתוך מהות האנוכיות: על פי המונח שלה תהווה האנוכיות אותה תכונה אנושית שבאמצעותה עומד לנגד עינו של האדם הגבהת עצם אישיותו בעוד שהניגוד, הזולתניות, תהיה אותה תכונה אנושית המתכוונת להציב את הכושרות האנושיים בשרות הזולת, בשרות העולם החיצון כולו. אם אלו שני צירים העומדים בניגוד איך הם יכולים להשתלב יחד ?

שליט מזל אריה הוא השמש שבאסטרולוגיה מסמלת את גביע האני ואיברו הוא הלב. הלב אחראי למערכת הדם ושולט בכל איברי הגוף כמשאבה ששולחת שלוחות בהתאם לנתונים המגיעים אליה. הלב שולח שלוחות של אנרגיה בהתאם לאנרגיית הדם, דהיינו משכנו של האני. האריה, כמותה מחפש איך להעצים את אורו ולהאיר על סביבתו ואינו מתנצל על כך. דרכו לחוות את המציאות היא מיידית ועל פי חוויתו האישית וחושיו. הרצון הוא לחיות למען דברים חשובים ולהשפיע דרך מימוש הפוטנציאל היצירתי שבו . נשמע כמו הגשמה של כל אדם, נכון? כי לכולנו יש שמש מאירה שכל רצונה היא להאיר ללא התנצלות ומתוך אהבתה לאדמה עליה היא נמצאת. אז מה העניין? למה שלא ניצור באהבה ובהרמוניה עם האנשים סביבנו? לקחת מהסביבה אך ורק עבור עצמי? להיות אנוכית, להיות אנוכי אני. גשר היצירה על חבר דק הוא נע, וזהו הציר בין אריה לדלי. והגשר בין אדם ליצירה נמצא אף הוא בזולת ומתחיל קודם כל באהבה עצמית. אהבה שאולי מקורה הוא התחברות טבעית וחייתית לעצמנו כמו מלך החיות: האריה. להעניק לעצמנו את המיטב, לעשות את הנכון עבורנו. אז שוב פעם, מה העניין, איפה המתח?

בואו נתבונן באוראנוס, שליט מזל דלי. במונחים אסטרולוגים כל מה שהוא אחראי שבתאי - הינו שבתאי. כלומר, כל פלנטה שהתגלתה אחרי שבתאי ונמצאת מאחוריו פיזית, מסמלת גם את האנרגיה של שבתאי. והנה כבר מתח ראשון: מול הרצון להתבטא, לחוש, להתחבר נמצאים הגבולות, הנוקשות, המפגש עם האדמה. אבל אוראנוס הוא שייך לאלמנו האוויר. אוראנוס אב הטיטניים במיתולוגיה היוונית ומסמל את שני צידיו של האדם : הפיזי והרוחני. זוהי הפלנטה הראשונה שהתגלתה בטלסקופ במאה ה18 .יש לו שכבת קרח דקה והוא מכוסה בשכבת עננים וניראה ירקרק. מתייחסים לצבעו הירוק כסמל לאיזון וכוחו להיערך לאתגרים ובדרך זו מביא ריפוי לגוף הפיזי והרוחי שלנו כאנושות, כקבוצה. אוראנוס הוא הקטליזטור של הבריאה: מצריך שינוי ומביא התחדשות דרך אתגרים שכביכול מעבר ליכולתנו ולכן הוא קשור ליצירה הקולקטיבית ולמערכת העצבים שלנו. רצונו הוא להוביל חברה אנושית המתעוררת יחד לייחודיות שלה, למקורותיה ומעניקה שירות לאזרחיה. מצדו האחר קשור למהפכות, לשבירות של מוסכמות ולעתיד טוב יותר. זהו מלך האדם הדלי, היחיד מכל 12 המזלות בו ניראה אדם פשוטו כמשמעו. איש-מים היורד כל יום לנהר החיים ומביא לאנשיו מי ידע ומזור משפע דלייו. הדלי קשור לעתיד וקורא למלך החיות להתגבר על הלב והדרמה הכרוכה בו, להיפרד ממחזור הדם, להשיל את העבר ולחפש את החידוש שיש לעולם להציע בתמונה רחבה. הדלי אומר לאריה שכח מעצמך, היה עבור כולם.

אנו רוצים לתת לאחר ולהיטיב עמו אך אם אני מדלגת על היותי כאן מה אתן ומאין אביא את אורי? ואם אני דלת כוחות ויצירה מאין אביא את אורי? ניקח לדוגמא את הוורד בגן. הוורד שאינו שואל על גדילה מדוע. הוא נוטל ומושך מתוך סביבתו וגם עבור האדם – מה שהוא יכול להוות עבורם. כאשר הוורד מבקש להיות יפה, הופך הגן כולו ליפה. מה שהצמח אינו שואל מדוע הוא שאלת החופש של היצירה. האדם מקבל את חירותו מתוך אחריות על טעותו והבנה כי הוא ממשיך לומר הנני כאן, אני אוהב ונותן לעולם. בכך נוצרת חוכמה של לב, המנהיגה עצמה אל ההמון ואינה מבטלת את סביבתה. ביטול הסביבה מתוך רצון לחידוש ופניה אל העתיד היא גם צורה מסויימת של הדלי. זהו מזל הקשור לתיאורויות ופילוסופיה, והוא מציע דרך-חיים מסוימת הנבנית על ידע מבוסס, שיטתי, שעובד בקבוצות גדולות. שיכחת היחיד גורמת לו להשטיח את האנושי ולהתעלם מהאישי ולא לתת מעצמו, להפסיק לתת הד ליצירה המתנהלת מולו מתוך חוסר-אונים פנימי. האוויר מתקשה ויוצר מסך בינו לבין הסביבה. זוהי התכנסות פנימה בהירהורי שווא שהסכנה לה מוציאה אותו מקשר חי עם העולם. שטיינר מתאר יפה את האופן בו דיסהרמוניה עם העולם מקשה אותנו בתוך עצמנו. הדלי יכוללהתקשות במהירות, להביא אבנית הנצברת. רק שבירת הכלים תוכל להועיל כאן לאוראנוס בכדי לצאת מהקרחון שהוא נתקע בו. גם חברו ממול, יכול להיאבד בציר ההרס כאשר מתערבב עם היצירה בהזדהות יתר עם תפקוד משפחתי, עבודה, קריירה, עסק עצמאי, ואיבדון בעבור כל דחף לשרת את אחד מהפרסונות המתקיימות בתוך אי אלו תפקודים. .להישאר במבנה הפירמידה שבו ישנו מקום רק למלך אחד בקצה אינו מאפשרת דו שיח כנה עם סביבה ובכך נבנים בניינים חסרי כל תודעת שירות ורק מבנה פופוזי מכוער שרק רוצה להראות את עצמו, לעצמו…

כל החלטה לחלוק עם האחר את תשומת ליבי ולהעניק לאחר את יצירתי הינה רגע של החלטה מתוך הקשבה התבוננות ושיקול דעת. כולנו יוצרים, פועלים בעולם ונותנים את פועלנו. העצמת היחיד ונתינתו לזולת הינו אחד מהשערים ליצירה בעולם המתבטאת דרך פועלנו בעולם ולחיינו בתוך הקולקטיב: היחיד בתוך היחד . בייעוץ אסטרולוגי אישי הכוונה היא תמיד להעצים את היחיד ושיכיר במקורותיו בכדי שיוכל להיות בתוך היחד באופן שייטיב עם סובביו ויכיר במכאוביו להובילם לריפוי ולביטוי אישי של מהותו ובכל זאת אנו ניצבים בפני אתגר. שטיינר מתאר במהות האגואיזם, את הרגע שבו היצירה מהדהדת אמת - כאשר העולם החיצון ניראה כתמונת מראה של החלטותיי וישנה הרמוניה ונוחות עם המקרו בתוך המיקרו.

#מילות מפתח: חשיבה מול חושים. אומץ מול פריצה. לב מול רגליים. יופי החי מתוך הפנים, יופי הבשר מול יופי נשגב אידיאליסטי רעיונות.