לגלות את הסוד

כולנו באובדן מסויים על העולם שהכרנו. זוהי המסקנה האחרונה שלי ממפת הצמידות של יופיטר-שבתאי, שהופיעה בכל החדשות האפשריים. זה היה אירוע גדול משום שמבחינה אסטרונומית לא ניראו השניים כה צמודים מזה 800 שנה. כולנו באובדן מסוים על העולם שהכרנו כרגע, נוכחים בתוך שלבי האבל הידועים (על פי אליזבט קובלר רוס). הכחשה, כעס, השלמה ולבסוף נמצא את המשמעות.

האסטרולוגיה מעניקה משמעות ומבט קדימה, מדגישה את הכלים שיש בנו להתמודד עם המהלך הזה בהיסטוריה כי העולם לא יחזור להיות מה שהיה. וכמו כל אובדן, אנו מבכים את העולם שהיה ומבינים ונזכרים...

אז מה אומרת המפה כעת? צמידות יופיטר שבתאי מבשרת את גורל החברה בזרם ההתפתחות האנושי. הצמידות 2020 מתרחשת הצמידות באלמנט האוויר, במזל דלי. השמש במזל גדי, אדמה. הירח במזל דגים, מים. שלושתם ברבע האחרון של הזודיאק, משמע זוהי האוקטבה הגבוהה ביותר של האלמנטים שציינתי כאן.

לפיכך יש כאן גילוי תודעתי מסויים, יש כאן פריצה אחרת הפונה אל הקולקטיב, אל הקהילה, אל האחר. סיפורו של מזל דלי קשור לסיפורו של פרומטאוס. הבאתי אותו מאד בקצרה כאן:

פרומתאוס שייך לטיטאנים אך לא הצטרף למלחמה נגד האולימפוס. זאוס היה צריך את פרומתאוס בזכות יכולתו להבין את העתיד והיה זקוק להכוונה. המאבק המתמיד בין הידיעה מבחוץ והיכולת לתת אמון בעולם קשורה לתקווה שהדלי מסמל. בחלוף הימים, וויכוח עלה בין מלך האלים לעם . תביעותיו של זאוס לקורבנות מהאדם- הביאו אותם לסף רעב ופרומטאוס שימש כבורר-מגשר בין זאוס לאדם. לסיום המחלוקת, הוא החליט להביא לזאוס שני שקים ולבחור ביניהם בכדי להגיע להחלטה: שק אחד עטוף וססגוני מבחוץ ובפנים עצמות בלבד ושק אחר מרופט לחלוטין אך בתוכו המון בשר. זאוס, שהינו יופיטר הקשור לאירגונים, לדפוס ופירסום, לממשל, לחוק ניתן בקלות מאד להוליכו שולל. לכן הוא נפל בעטיפה הנוצצת יותר. זאוס שלא יכל לעמוד בהשפלה שלל מהאדם את האש. החמלה שוב ניצחה ופרומתאוס גנב את ניצוץ האש ממרכבת-השמש של האלים והחזירה לבני האדם. לכן מייצג פרומתאוס את התנועה שבאדם שמחוייבת להקריב את הישן בשביל לגלות מה חדש, בשביל להתפתח. אין אפשרות לתת מנחה ממשהו שאין לנו. אז מה יש לנו שכבר אין בו צורך, שכבר הגיע העת לשחרר ומה נגלה בתמורה? כי אנו הולכים לגלות איזשהו סוד בנוגע ליצירה. רוב הסיכויים שזה יכול להיות בתוך הרשת, בתוך אופני תנועה חדשים במערך הטכנולוגיה, תקשורת המרחיבה אותנו וגם מחריבה אותנו. לכן מצווה עלינו גם לאחריות כפולה ומכופלת משום שאיזשהו סוד ניגלה לנו. הרי פרומטאוס לבסוף נענש על שגילה לאדם את סוד האש והוא נכלא בשלשלאות להר אידה לנצח. אך זה לא היה לעד כי כפי שכתבתי בעבר על כירון, -המרפא הפצוע הקריב את עצמו במקום פרומטאוס- בכדי לגאול עצמו מפצעיו. אז מהו הריטואל שמתבקש להגיע כעת? המצב שאלינו נקלענו כחברה אנושית מחייב אותנו כעת ללמוד איך לקרא לעזרה ולמי. בהימנעות מלקיחת אחריות ועזרה לעצמנו, אנו נשמע רק את עוצמת האליטות שישלטו בנו וינתבו את דרכנו. זוהי לא קריאה לאנרכיסטיות אלא לתשומת-לב מחודשת שכבר הקריאה שלה החלה מזמן וכעת מקבלת מימון עז יותר מהקוסמוס. מה שלא הצלחנו לשמוע לפני 20 שנה, נשמע עכשיו ברעידת-אדמה. אנו מחוייבים לקחת אחריות על הדברים שאנו אומרים ועל המעשים שאנו יוצרים: בין אדם לעצמו, לחברו ולאדמה ומתוך המצב הזה- לצפות לבלתי צפוי. חיכוך הקשר לאחר, העצמת החמלה, הבנה שכמו שאין לשפוט אדם בצערו ועל אופני האבל שלו – כך שיפוטיות, ביקורת על אחרים תעצור אותנו מלנשום יחד עם העולם המשתנה. ככל שנהיה יותר ויותר בשיפוטיות וביקורת נגלה כי אנו נשלטים על ידי כוחות אחרים. בהם אין את עוצמת-החירות הקטנה בנוכחות המלא וכוחות הרוח הגבוהה שבנו. שאלת המוסר והטוב שבאדם רלבנטית משום שאנו מתחילים לגעת במקור עם סוד האלים, לגעת במגע עם הכאוס הטיטאני ועלינו ללמוד דרך התנהלות חדשה. נשימה מחודשת שקשורה למוליכות של אהבה פשוטה ומקומית .