בתולה / בֶּגֶד הָרִקּוּד שֶׁלִּי
העיניים שלו היו נפוחות אך הוא אמר שעוד לא בכה היום. הוא מקבל אותו ללא טענות, ללא תלונות, את אביו שנפטר מן העולם הזה. מבין כי אולי לא היה שם קשר כמו שהוא איחל לו, אבל זה היה קשר. קשר של אהבה. והוא אהב אותו ללא תנאי. ואז העיניים שלו נעצמו. אהבה ללא תנאי מעצם היותי... אמרתי לעצמי בקול.
ישבנו ושוחחנו תחת הפקאנים, תחת המזרון שהיה תחת המחצלת שהיתה תחת נמלי האש, מתפשטות כמו חזיונות-אפוקליפטיים של האדמה בזמן הזה. והם רבים, החזיונות.
הימים האחרונים מלווים בהרבה מעברים, אותם ניתן לחוש ברוחות הסתיו שמגיעות. הדברים נאספים מתנועה אינסופית לצורה אדמתית: אנשים מעכלים את חופשות הקיץ שלהם, עוברים-דירה, מנקים את מוסדות החינוך לילדים שמגיעים, יוצרים אירגון וסדר לקראת השנה החדשה אחרי ימים נוזליים של קיץ.
שמש בתולה נכנסה ב21 לאוגוסט, תמיד מגיחה כשהעולם עומד על ציר השבר בין קיץ לסתיו, בין קבלה לנתינה, בין יצירה אישית לקולקטיב, בין מוות ללידה. הרבה פטירות של אנשים סביבי, קרובים ורחוקים. אני מסתכלת בפה קמוץ בנמלי-האש שלא יודעות מהו תור הבתולה. נמלי האש האגוצנטריות, המכלות, שלא מרפות ומשרתות אך ורק את האינטרס האישי ביותר שלהן ללא הבנה של הסביבה, עוקצות כל הבא לקראתן עד בעירה, לא שמעו על תור הבתולה. תחת השפעת בתולה, אנו מחפשים לממש את הפוטנציאל בכל הבא לקראתנו וליצור שרשרת של יצירה ושירות: להבדיל מנמלות האש, הבתולה יודעת כי יש חוט מקשר בינה לבין העולם, אינך לבד! את אהובה ללא תנאי!
הבתולה,
Virgo the Maide העומלת, המפרידה את החיטה לגרגירים, טוחנת לקמח, ולשה את הבצק –מלווה תהליכים, נותנת צורה, מקשרת בין דבר לדבר, משרתת את הבא לקראתה ומכאן התמונה של האישה עם שיבולת החיטה, שכן הלחם הגיע מהחיטה שזרע החקלאי שהשקה הגשם... (במובן הרומנטי ביותר).
הבתולה קשורה למזלות הנשיים, המקבלים. קוראת לנו לתקשר חומר עם רוח, לזכור את הקשר הזה ולהוכיח אותו דרך האדם שעומד מולנו. המעבר הזה בין מזל אריה (זיכרי, נותן) לבתולה כל הזמן מהדהד לי ואני נהנית מהבריזה של אחר הצהריים ושוכחת לרגע את נמלי האש. כמה חוכמה יש בגלגל-המזלות! איך מזלות עוקבים ניראים הופכיים אך במבט-על הם שזורים ובלתי נמנעים כמו סיבה ותוצאה. כשהגעתי הביתה, ניסיתי לדמיין את מפת-המוות האסטרולוגית של אביו. יש כזה דבר והוא מעורר גם את המתים...
הקיץ הזה מלבד ייעוצים בודדים לאנשים בחודשיים האחרונים, העיסוק המתמיד האישי שלי היה בנסיון לפצח עבורי ועבור ילדיי הקטנים את המעברים מגדול-לקטן, מתנועה-לצורה, ממנוחה-לאקטיביות, מנתינה-לבקשה, מהמראה-לנחיתה ולא תמיד הצלחתי. מה שכן הצלחתי הוא להבין את הקשר בין אהבה עצמית לתודעת-שירות ולתגובה הקורת עכשיו, בזמן הזה. והנה לכם המעבר בין מזל אריה למזל בתולה. האריה, קשור לשמש וללב: היצירה האישית, הביטוי הספונטני, השופע, הנדיב, העצמאי, הנהנתן, הקשר שלנו עם הילד שבנו שרוצה שנתחייס אליו כאן עכשיו, כמו ילדים שמבקשים אותנו כאן איתם, המרכז שדרכו עובר הדם. המזל העוקב של האריה יכול להיות עבורו גם תשובה וגאולה. הבתולה יכולה לתת את עצמה כאשר גבולותיה ברורים, היא אוהבת את עבודתה, שמחה לתת מעצמה כי האהבה שהיא נותנת ממלאת אותה. האריה שעומד ממש לצידה, מכין את השטח לאהבה עצמית: ממלא את הריק. הבתולה מדברת עם הריק, מסדרת אותו. קשורה לפרטים הקטנים, יוצאת ונכנסת מהתמונה השלמה לחור הקטן שבקיר. כאשר גבולותיה אינם ברורים מתחיל להיחשף הצל הכואב: הביקורת, השיפוטיות, האכזבה, ההשוואה, היומרה, הנסיון שהכל יהיה מושלם, השיכחה העצמית... ואז השירות הופך להיות בעוכרייה, נתינה ללא כוונה אמיתית וללא רצון מתואם ללב. כל אלו נחשפים כאשר הבתולה שוכחת את עצמה אהובה ללא תנאי מעצם היותה. מזכירה לי קצת את אימא אדמה של המאה ה-21.
איפה במפת הלידה שלכם נמצא אלמנט כזה? הסתכלו בבית 6, הסתכלו אם יש לכם אופק בתולה, או מה יש לכם במזל בתולה, מישהו במזל בתולה. מהרגע שפגשתם באלמנט בתולי בחייכם, דעו כי זהו אלמנט אדמה של שירות ויש בו אמינות (כמו הרבה מוצרים בעלי תו איכות!), קשר לבית ולסידור שלו, אירגון הידע, ביטחון וידיעת האחר, הקולקטיב. הרבה בני מזל בתולה עוסקים בתחומים שקשורים לחברה ולשימושים שהאדם עושה דרך החומר לחברה: רפואה, תזונה, תיאטרון, מוסכניקים! מרקורי של מזל בתולה הוא התקשורת ההכרחית במתן שירות, המילה המדוברת, המחשבות. התקשורת שקורת בין הדברים, הבוטחת בריק שיתמלא בכוונותינו הטובות לשנה מתוקנת
מחול עשרים ואחד / חזי לסקלי
בתקופת הרעב הגדול אכלתי
את המזון
שעל הצלחת
ואת הצלחת
שמתחת למזון
ואת השולחן
שמתחת לצלחת
ואת הריצפה
שמתחת לשולחן
ואת היסודות
שמתחת לריצפה
ואת האדמה
שמתחת ליסודות.
ורק את הריק הותרתי שלם כי
ממנו אגזור את בגד הריקוד שלי.
