top of page

שַׁבְּתַאי בְּמַזַּל גְּדִי או: דֻּבָּה גְּרִיזִילִית גִּדְּלַה אוֹתנו


לכל אדם בעולם יש את ביתו. בין אם בחוץ או בפנים, תחת העץ או תחת קורת גג. לכל אדם בעולם יש את ביתו ממנו הוא בא, בית שמזין אותו והוא מחזיר לו באהבה, בית שהוא עוזב ובית שאליו הוא שב מחודש, בית המעצים את שימשו. כך גם הפלנטות בשמיים, הן עושות את סיבובן בשמי מרום, נגד כיוון השעון- עד שמגיעות לאחר אי אלו שנים אל ביתן אל מזלן שעל הגלגל. ביתו של שבתאי הינו מזל גדי אך מיהו שבתאי ומהי עוצמתו כשהוא שב אל ביתו? כדי להבין זאת באור מרפא ואישי, אני מכניסה עכשיו כאישה את אמירתו של המאסטר לקונדליני יוגה : יוגי בהג׳אן. היה לו המון אמירות על תקשורת אישית עם שמי מרום, והרבה פעל למען העלאת כוחה של האישה. אמר כי על האישה להרגיש את האלוהות כדובי, עליו היא יכולה להתרפק ולחוש מוגנת. משהו קרוב, נעים, בטוח. משהו קרוב כי אישה מעצם היותה אישה קרובה יותר לאלוהות.

שבתאי הינו הדובי הקרוב אלינו מהשמיים: אפשר להסתכל עליו בעין בלתי-מזויינת דרך טלסקופ והוא בצבע חום שנהב כמו הדובי הכי קלאסי על המדף ובאותה נשימה הוא גם צ׳אקי הקטן, בובה מפחידה ומאיימת שחשבנו שתשמור עלינו בחשיכה אך היא השחור בעצמו. איך השניים פועלים יחד? ומה יש בחיבוק הדוב האלוהי שקשור לכלוב הפחד?

כששבתאי החל את מסעו אל ביתו, אני הייתי בהריון לילדי השני. הריון דחוס, כואב ומתמשך.

לצד ההפתעה הגדולה ורגעי מדיטציה עמוקים ומלאי אהבה, היו אלו 9 חודשים של דוחק, חוויה שכפו עליי תינוק ומאבק מתמיד אל מול הבריאה. האישה שבי הייתה במלחמה אל מול הפרסונה, שאני. תבעתי תשובות אבל לא נתתי לעצמי רגע להיות בשאלה. זו הייתה תקופתו של שבתאי החוזר אל ביתו, הוא עבר ממזל קשת אל מזל גדי. אקביל את הסימובליות של ההריון ומיקומו של הירח האישי שלי במפה האסטרולוגית, כי הוא ממוקם במזל גדי.


Claudio Parmiggiani / Senza Titolo, 2017

הירח המופיע לכולנו במפה האישית, מסמל את ההרגלים האינטימיים, הנפש הרעבה והתזונה המתאימה לה, האימא שאיתה גדלנו וכאנשים בוגרים, האימא שאנחנו לעצמנו והאבא לילדנו.

כשאנו בתוך חיבוקו של ״אלוהים״ נחווה הגנה, משמורת, אבל אחר כך נחווה את החיבוק כמיגבלה הלא מאפשרת לצאת ולרוץ. כמו הורה המגן על ילדו ושומר עליו מפני חצייה אל צדו השני של הנהר, חצייה שתוביל אותו אל מעבר לגדה השנייה אל עולם עצמאי וחופשי בו ההורה יהפוך ממגונן ושומר להורה אוהב ומשחרר... עלינו כבוגרים לעמוד מולו בשלווה ולא ישר להגיב אל המגבלות ששם לנו אלא לשוחח עימם ומאפשר שיחה אוהבת ביננו לבין הצל שהגן עלינו. שבתאי, כאשר אינו נחווה באהבה, הינו צל. ואילו ברגע שאנו מחבקים אותו הנה הוא מאפשר לנו לפעול מתוך מקום שאינו מגיב אלא יוצר פעולה חדשה.

Claudio Parmiggiani, "Deiscrizione"

אז איך פועלים השניים יחד? חיבוק הדוב וכלוב הפחד? ומה יש בחיבוק הדוב האלוהי שקשור לכלוב הפחד? מהו הקשר בין חיבוק לכלוב, כלוב ומלונה, מלונה ומקלט, בית ומיסתור? כאשר אנו מבקשים חיבוק מאותו אחד שממנו אנו מפחדים, ברגע הבקשה בעצם, נוצרת דרישה לאהבה עצמית, חמלה, עטיפה לכל היצירות שלנו, בקשה להדרכה. חיבוק הדוב האלוהי שבהיסח הדעת הופך להיות גם אותו כלוב מפחיד, נמסים אחד לשני וכך אנו מפצחים את הקוד של שומר הגן, שבתאי. אותו אחד שממנו אנו מפחדים נהפך להיות מדריך, פושט את עורו האפל מפשיט אותנו מהסיפורים, מצביע על מקור הלמידה ואנו מגלים גוף וכנפיים ואפשר לפתוח את דלת הכלוב לעולם בחוץ, המחבק.

איפה ממוקם שבתאי אצלכם במפת-לידה? באיזה מזל ובאיזה בית? והיכן אתם חשים את החיבוק ככלוב?

ילדתי ילד חדש בספטמבר כששבתאי על מעלותיו האחרונות של מזל קשת. כעת שלושה חודשים אחרי, אני שקטה בתוך הכאוס והמגבלה והוא נענה לי. וזוהי מעלתו של הגדי: מכניס אותנו אל המקדש של נפשנו למען נוכל להביט קדימה אבל כדי לעלות מעלה אל המקדש הכי גבוה, עלינו לאסוף את שברי הפחד מהצדדים ולהמירם באש האהבה.

from her notebook / MoreSun

תודה

Recent Posts
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
bottom of page